חוק לישראל – פרשת נח יום שני

קיט, א: החשוד לאכול דברים האסורים, בין אם הוא חשוד באיסור תורה, בין אם הוא חשוד באיסור דרבנן, אין לסמוך עליו בהם ט"ז: פי' לקנות ממנו. ואם נתארח עמו, לא יאכל משלו מדברים שהוא חשוד עליהם.

קיט, ח: החשוד על הדבר אינו נאמן עליו, אפילו בשבועה. ט"ז: דהא מושבע ועומד מהר סיני הוא ועובר על אותה השבועה וא"כ משומד הוא לאותו דבר ואינו נאמן:.

קכ, א: הקונה מהעובד כוכבים כלי סעודה ט"ז: … וטעם הטבילה כדי שיצאו מטומאתו של עובד כוכבים לקדושתו של ישראל:של מתכת או של זכוכית, או כלים המצופים בּאֲבָר עופרת מבפנים, אף על פי שהם חדשים, צריך להטבילם במקוה או מעיין של ארבעים סאה.

קכ, ג: יברך: 'על טבילת כלי'. ואם הם שנים או יותר, מברך: 'על טבילת כלים'.

קכ, יב: צריך להטביל ידי הכלי.

קכ, טז: אם שכח ולא הטביל כלי מערב שבת או מערב יום טוב, יתננו לעובד כוכבים במתנה ואחר כך ישאלנו ממנו, ומותר להשתמש בו.

צריך אדם שידע שכשהוא חוטא, פוגם בימים. ואותו היום, הוא מלאך אכזרי עומד לקטרג עליו.

ועוד כי מה שאדם מתקן בהם, נשמתו מתלבשת בהם בצאתה מהעולם, פוגם בהם אותו היום. נגרע מלבושו, ועומד לחוץ בבושת, מתעטף כאבל עד שובו למוטב.

ואמרו (זוהר בראשית רכד/א): ווי לההוא דגרע יומין לעילא אוי לאותו אדם שגרע ימיו למעלה וכו' ווי ליה, ווי לנפשיה אוי לו, אוי לנפשו דדיינין ליה בגיהנם על אינון יומין שדנים אותו בגיהינום על אלו הימים, יומין על יומין על חד תרין ימים על ימים, ימים (כפולים) על יום אחד (של חטא), מענישים אותו שניים. ודון מכאן שכיון שמענישין אותו על כל יום שני ימים ויותר, שכן ראוי שיהיה התשובה והתורה והמצוה על חד תרין כנגד הימים שפגם.

עוד פירשו המפרשים שבי"ב שעות היום, וכן בלילה מתגלגלות י"ב צירופי יהו"ה בכל שעה צירוף א'. ואם ח"ו פוגם, הוא פוגם באותה הוי"ה והוא מורד באדוניו.

עוד פירשו: אוף הכי כורסייא איהי פגימא מחוביהון שישראל, וצריך האדם לירא מלפגום, כי צער מהפגם מגיע לשכינה המתלבשת בכסא, והיא מסתלקת מהכסא בהיותה פגומה.

ועוד שהנשמות כולם מצויירות בכסא, כמו שפירש רבי שמעון בן יוחאי בתיקונים בענין (שיה"ש ח 6): שִׂימֵנִי כַחוֹתָם, ובהיות האדם פוגם, מחשיך שורש נשמה המצוירת בכסא.