הַחֶרְמוֹן בַּקַּיִץ
הַחֶרְמוֹן בַּקַּיִץ פָּשַׁט אֶת לֹבֶן הַשֶּׁלֶג
וְקוֹל הַמִּגְלָשִׁים נָדַם בַּמִּדְרוֹנוֹת
רַק שְׁבִיל עָפָר מְטַפֵּס בֵּין טֶרֶשׁ לְסֶלַע
וּדְמָמָה דַקָּה עוֹלָה כְּמוֹ תְּפִלָּה.
הָרוּחַ נוֹשֵׂאת קוֹלוֹת עֲמֻקִּים וְדַקִּים
קוֹלוֹת שֶׁהָהָר מְהַדְהֵד עַד אֵין סוֹף
גַּם קוֹל הַנּוֹפְלִים, גַּם קוֹל פְּרָחִים רַכִּים
כּוֹחַ עַז נִדְחָק אֶל גִּבְעוֹלוֹ הַקָּטָן.
בֵּין הַסְּלָעִים פּוֹרַחַת פִּרְגָּה חֲלַקַּת־פְּרִי, בְּצִבְעֵי לֶהָבָה
וַעֲרָעָר הַלְּבָנוֹן נִצָּב בַּמִּדְרוֹן כְּשׁוֹמֵר שׁוֹתֵק
וְאַף אִם דָּם וָאֵשׁ עָלוּ מִן הַסְּלָעִים
הָאֲדָמָה עוֹד לוֹחֶשֶׁת: כָּאן חַיִּים חוֹזְרִים.
בִּמְחִצָּתוֹ שֶׁל יְהוּדָה בֶן תֵּימָא
לֹא זָכִינוּ לְהִתְקָרֵב אֶל אוֹרְךָ
אֲבָל מִשְׁנָתְךָ קֵרְבָה אוֹתָנוּ אֵלֶיךָ
כְּאִלּוּ הַמָּוֶת בָּנָה חִבּוּר וְגֶשֶׁר
הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר, וְקַל כַּנֶּשֶׁר
בְּלִבִּי מִתְעוֹרֶרֶת הַכָּרַת טוֹבָה
כִּי מִשְׁנָתְךָ זֵרְזָה דּוֹרוֹת בְּאַהֲבָה
וְאָנוּ תַּלְמִידֶיךָ אוֹכְלִים אֶת הַפְּרִי
וְרָץ כַּצְּבִי, וְגִיבּוֹר כָּאֲרִי
לָקוּם בַּבֹּקֶר בְּאַשְׁמוּרָה
בְּדַרְכְּךָ, רַבֵּנוּ, לָלֶכֶת בִּגְבוּרָה
לֹא לְהִסְתַּפֵּק בְּנִיב שְׂפָתַיִם
אֶלָּא לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם
מַשּׂוּאַת סַרְטָבָה
לִימֵי עוֹלָם עָלְתָה מַשּׂוּאָה לְבַשֵּׂר חֹדֶשׁ בִּזְכוּת אוֹרָהּ
וּמֵהַר סַרְטָבָה נִצְּתָה שַׁלְהֶבֶת וְנָשְׂאָה עִמָּהּ בְּשׂוֹרָה
וַאֲנִי הִדְלַקְתִּי מַשּׂוּאָה כְּשָׁלִיחַ נֶאֱמָן הוֹלֵךְ לִפְנֵי עָם
כְּאִלּוּ שַׁבְתִּי לִימֵי הַמִּקְדָּשׁ וְלִבִּי עוֹמֵד שָׁם נִפְעָם
נֵזֶר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ
בִּימֵי זֹהַר יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ הַנֶּאֱהָבִים
סִיֵּם שְׁלֹמֹה אֶת הַמִּקְדָּשׁ בֶּחֳמָרִים נִּשְׂגָּבִים
אֲבָל חָשׁ כִּי חָסֵר דָבָר לְהַשְׁלִים הֲדָרִים
כֶּתֶר יְבַקֵּשׁ לְרֹאשׁוֹ וְלֹא כִּשְׁאָר הַקֵּיסָרִים.
יָצָא הַמֶּלֶךְ אֶל הַחֹרֶשׁ וְקָרָא לִפְרָחִים רַבִּים
הַרְאוּ נָא אֶת הֲדַרְכֶם, הַנָּאֶה מִכֶּם בֵּין עֲשָׂבִים
בִּדְמוּתוֹ יֵעָשֶׂה כִּתְרִי לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים
אָז נֶאֶסְפוּ כֻּלָּם בִּצְבָעִים מַדְהִימִים.
הִזְדַּקֵּף הַנַּרְקִיס וְאָמַר: אֲנִי לָבָן וְטָהוֹר
נוֹהֲרִים אֵלַי וְצוֹעֲקִים: כַּמָּה הוּא צָחוֹר
הַכַּלָּנִית בְּאַדְמִימוּת נוֹצֶצֶת גַּם הִיא קָמָה
הֶרְאֲתָה אֶת שִׂמְלָתָהּ הַזּוֹהֶרֶת בִּדְמָמָה.
הַתֻּרְמוֹס הִצִּיג אֶת פַּעֲמוֹנָיו וְאָמַר בְּקוֹל נָעִים
הוֹד מַלְכוּתוֹ, צִבְעִי מַלְכוּת, לְנִזְרְךָ אַתְאִים
כָּל פֶּרַח נִסָּה לְהִתְעַלּוֹת בְּיָפְיוֹ וּבְרָמָה
אַךְ הַמֶּלֶךְ לֹא נָח וְלֹא מָצָא בָּהֶם נֶחָמָה.
הָלַךְ הוּא פְּנִימָה אֶל סֶלַע וְצֵל הֶהָרִים
בֵּין אֲבָנִים שְׁתּוּקוֹת וּשְׁבִילִים נִסְתָּרִים
שָׁם רָאָה פֶּרַח וָרֹד וְלָבָן בֵּין הַסְּדָקִים
רַקֶּפֶת רַכָּה הַצּוֹמַחַת בְּהָרִים וַעֲמָקִים.
אֲצִילָה וַעֲנָוָה כְּאַחַת, עֲלֵיהָ כְּכַנְפֵי פַּרְפַּר קְפוּלִים
רֹאשָׁהּ כָּפוּף לָאָרֶץ כְּמוֹ נוֹשֵׂא תְּפִלָּה בְּלִי מִלִּים
'לָמָּה תַּסְתִּירִי יָפְיֵךְ?' שָׁאַל הַמֶּלֶךְ מָלֵא אֲהָבִים
וְהִיא עָנְתָה בִּלְחִישָׁה מֵעִמְקֵי הַלְּבָבִים.
דַּי לִי בְּמַה שֶׁנִּתַּן לִי, בַּצֵּל וּבְשַׁלְוָה כָּאן
הוֹרַי וַאֲנִי יוֹשְׁבִים בְּנַחַת כִּי זֶה לָנוּ מִשְׁכָּן
אָמַר הַמֶּלֶךְ: לֹא כֶתֶר גָּאוֹן אֶשָּׂא, כִּי אִם כֶּתֶר צְנִיעוּת
וְנִקְבַּע דְּבָרוֹ: כִּי עֹז הַמַּלְכוּת בַּעֲנָוָה וּבְמִעוּט.
תֵּכֶף צִוָּה לְצֹרְפָיו: עִצְבוּ נִזְרִי כְּצוּרַת הַפֶּרַח הַזֶּה
וּמֵאָז נָשָׂא עַל רֹאשׁוֹ כֶּתֶר עָדִין וּמְרֻמָּז בָּזֶה
לְזִיכָּרוֹן כִּי גֹּדֶל אֲמִתִּי אֵינוֹ בְּהִתְנַשְּׂאוּת
וְכָל רַקֶּפֶת לוֹחֶשֶׁת: הָעֲנָוָה – הִיא הַגַּבְהוּת.
שִׁירַת הֲבַנְיָאס
מֵי הֲבַנְיָאס מְסַפְּרִים בְּעָצְמָה דִּבְרֵי אֱלוֹקִים חַיִּים
מְעִירִים נְשָׁמוֹת עֲיֵיפוֹת וּמְחַדְּשִׁים לְבָבוֹת בְּלוּיִים
מַבִּיטִים עֲלֵיהֶם הָעֲרָבָה הָאַלּוֹן והַדֹּלֶב
עַנְפֵיהֶם רוֹקְדִים בְּקֶצֶב הַמַּיִם וּבְרִקּוּד שָׁלֵו
שִׁירַת הַמַּיִם מִתְחַדֶּשֶׁת תָּמִיד בִּנְגִינָתָהּ
בְּאִי־סֵדֶר פָּרוּעַ הִיא מְנַגֶּנֶת בְּהַרְמוֹנְיָה שְׁקֵטָה
מֵימָיו אֵינָם נִתָּנִים לְחִזּוּי, אֲבָל אֵין בָּהֶם כָּל אִיּוּם
נָעִים וְרַכִּים כְּאֶחָד, פֶּלֶא הַמְּרַפֵּא אֶת הַפָּגוּם
עֵץ תָּקוּעַ בְּתוֹךְ הַזֶּרֶם כְּאִישׁ יַצִּיב בְּעוֹלָם סוֹעֵר
כְּמִגְדַּל אוֹר כְּנֹצֵר עַל חוֹמָה, נֶאֱמָן וְעֵר
עַמּוּד אֵיתָן שֶׁהָרוּחוֹת אֵינָן מְזִיזוֹת אוֹתוֹ
הַשָּׁרָשִׁים הָעֲמֻקִּים הֵם סוֹד עֲמִידָתוֹ
שְׁטִיחֵי כַּרְמְלִית נָאָה נִפְרָשִׂים בֵּין אוֹר לִצְלָלִים
סְלָעִים מְרֻפָּדִים בְּיָרֹק בִּגְוָנִים מְהַלְּלִים
רַקָּפוֹת צָצוֹת לְשִׂמְחַת עֵינֵי אֲנָשִׁים
וְהַבַּנְיָאס מְזַמֵּר נִגּוּן שֶׁל חַיִּים מִתְחַדְּשִׁים
"יֵשׁ בָּעוֹלָם הַרְבֵּה דְבָרִים יָפִים
פְּרָחִים וְחַיוֹת, אֲנָשִׁים וְנוֹפִים
וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵינַים פְּקוּחוֹת
רוֹאֶה יוֹם יוֹם מֵאָה דְבָרִים נִפְלָאִים לְפָחוֹת" (לאה גולדברג)
פַּארְק הַסְּלָעִים
פַּארְק הַסְּלָעִים
בְּ-כִּסְרָא הַדְּרוּזִית, בְּלֵב הַגָּלִיל הָעֶלְיוֹן
שָׁם פַּארְק הַסְּלָעִים, שָׁם אֶבֶן עוֹלָם
הָאִי-וַדָּאוּת מַקְסִימָה בְּפִתְאוֹמִיּוּתָהּ
הַגִּלּוּי וְהַרִיגּוּש מַעֲשִׁירִים אֶת הַחֲווָיָה
שׁוֹמְרֵי הַחֹרֶשׁ, עַר אָצִיל, אֵלָה ואַלּוֹן מְלַוִּים אוֹתִי
חֲזָזִית חִוֶּרֶת, מַעֲטֶה סוֹדִי, מְלַפֶּפֶת אֶת גִזְעָם
הַקְּטָלָב שֶׁהִשִּׁיל וְהִלְבִּישׁ עוֹר חָדָשׁ בּוֹלֵט בְּאַדְמוּמִיתוֹ
הַשַּׁלֶּכֶת מְזַמֶּרֶת תַּחַת כָּל שַׁעַל, הֶעָלִים מְרַשְׁרְשִׁים בְּכָל צַעַד
נִדְמֶה שֶׁיַּד עִצְּבָה בַּעֲבוֹדַת תַּחֲרָה אֶת הֶקֵּף הַסְּלָעִים
הִנֵּה עֲרֵמַת צַלָּחוֹת אֶבֶן, הִנֵּה נְחִירֵי מִפְלֶצֶת
מִטְרִיַּת הַצְּנִיר אוֹ כּוֹבַע סֶלַע שֶׁל פִּטְרִיָּה
הַטֶּבַע הוּא שִׁיר פֶּלֶא שֶׁכָּתַב הַבּוֹרֵא
הַגִּיבּוֹרִים הַנִּסְתָּרִים
הַגִּיבּוֹרִים הַנִּסְתָּרִים
בְּצֵל הָרֵי שׁוֹמְרוֹן וּבְרוּחַ הַמִּדְבָּר נוֹשֶׁבֶת
מֵעֵבֶר לַמַּבָּט, הַרְחֵק מֵעֲדֶשֶׁת מַצְלֵמָה מֻסְוֵית
פּוֹעֲלִים בַּחֲשַׁאי, אַנְשֵׁי אֲדָמָה וֶאֱמוּנָה
בְּחַוּוֹת קְטַנּוֹת, בְּנֵי עֲלִיָּה בּוֹנִים אֶת הַמְּדִינָה
גִּיבּוֹרִים נִסְתָּרִים, אַבִּירִים אַמִּיצִים, מֶלַח הָאָרֶץ
הֵם מְחַדְּשִׁים אֶת הַשְּׁמָמָה בְּעָצְמָה וּבְמֶרֶץ
נֶגֶד כָּל מִי שֶׁאוֹמֵר 'לֹא', בִּזְכוּת כּוֹחַ הַלֵּב כַּאֲרִי
הוֹפְכִים אֶת הַבִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי לְאֶפְשָׁרִי
בְּנֵי הַחֲלוּצִים, לֹא בַבִּיצּוֹת אֶלָּא בְּחֶבֶל שֶׁהֻזְנַח
נוֹטְעִים וּמַפְרִיחִים אֶת אֶרֶץ הַתָּנָ"ךְ
הוֹפְכִים אֶת הַטְּרָשִׁים לְזֵיתִים וּכְרָמִים
כָּל חַוָּה סִפּוּר שֶׁל תִּקְוָה וְאֶתְגָּרִים מַדְהִימִים
צֹאן הוֹלֵךְ, וּבְרֹאשׁוֹ רוֹעֶה זָקוּף קוֹמָה
זוֹ מִלְחֶמֶת הַדְּגָלִים עַל כָּל פִּסַּת אֲדָמָה
סוֹפְגִים פִּגּוּעִים, אַךְ לֹא נִשְׁבָּרִים
נֶגֶד מוֹסָד קַר, בּוֹנִים לְמַעַן דּוֹרוֹת יְשָׁרִים
הֵם בְּמִילּוּאִים וּנְשׁוֹת חַיִל לוֹחֲמוֹת לְלֹא בְּעָלִים
מֵחַוַּת 'חֶסֶד עוֹלָם', חַוַּת 'נַחַל שִׁילֹה', וְעַד חַוַּת 'מִגְדָּלִים'
הֵן, מְטֻפָּלוֹת בִּילָדִים, אֲבָל יוֹזְמוֹת וּפוֹקְדוֹת
מֵאַהֲבַת הָאָרֶץ, עֵינֵיהֶן יוֹקְדוֹת
קַדִּישׁ בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה התשפ"ד
קַדִּישׁ בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה התשפ"ד
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא
עַל אַחֵינוּ וְאַחְיוֹתֵינוּ שֶׁנִּרְצְחוּ בְּנוֹבָה
רָקְדוּ שָׁרוּ וְקִוּוּ בֵּין הַבְּרִיּוֹת לְאַהֲבָה
פִּתְאוֹם רָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם אֶלֶף וּרְבָבָה
שָׂרְפוּ תִּינוֹקוֹת בִּצְעָקָה 'מָוֶת לַיְּהוּדִים'
פְּרִי שִׂנְאָתָם שֶׁנִּזְרַע בַּחַיִּים וּבַלִּמּוּדִים
רָצְחוּ קְשִׁישִׁים וְאֶת הָאֲדָמָה צָבְעוּ בְּדָמָם
כָּפְרוּ אֶת הַטּוֹבָה שֶׁנִּתְּנָה לָהֶם לַיְלָה וְיוֹמָם
עַל יַד הַגּוּפוֹת סָעֲדוּ הָאֲרוּרִים
שִׂמְחַת תּוֹרָה לֹא תִּהְיֶה עוֹד חַג הָאוּרִים
מוּל הָאָסוֹן, אֵימָה וּשְׁתִיקָה רוֹעֶמֶת
בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת
בְּיַעַר בַּרְעָם
בְּשׁוֹטְטִי בְּיַעַר בַּרְעָם, אָזְנַי קַשּׁוּבוֹת לְסוֹדוֹתָיו
יַעַר הוּא מִקְדָּשׁ מְעַט, בּוֹ נִגְלֵית הַרְמוֹנְיית הָעוֹלָם
לֹא מְבוֹכִים אֲפֵלִים שֶׁל אַגָּדוֹת רָעוֹת הַמַּפְחִידוֹת יְלָדִים
אֶלָּא מָקוֹם אַצִּיל בּוֹ הַזְּמַן עוֹצֵר וְהַנְּשָׁמָה מִתְרַווַּחַת.
עֲלֵי אַלּוֹן צוֹנְחִים וּמְרַפְּדִים שְׁבִיל שֶׁל שַׁלְוָה
הַלּוֹבֵשׁ צָעִיף צָהֹב, רָקוּם קִדָּה, נוּרִית וְחַרְדָּל
סְלָעִים פְּזוּרִים לְאָורְכּוֹ, עֵדִים אִילְּמִים שֶׁל אַלְפֵי שָׁנִים
עָצַרְתִּי. מוּלִי זַעֲמָן מַטְבְּעוֹת מְפֻחָד, זוֹחֵל בְּמָחוֹל גַּלִּי.
שָׁרְשֵׁי הָעֵצִים אֲחוּזִים בֶּעָבָר וְעַנְפֵיהֶם נְשׂוּאִים לֶעָתִיד
חֲזָזִיּוֹת מַלְבִּישׁוֹת אוֹתָם וּמְסַפְּרוֹת סִפּוּרִים נִשְׁכָּחִים
וְאִם אֶת אַנְחַת הָעֵץ הַנּוֹפֵל אֲנִי שׁוֹמֵעַ בְּהֵד
הַלְּווַאי וְאַקְשִׁיב אֶת שִׁירַת הַיַּעַר הַצּוֹמֵחַ.
הִנֵּה הַצֹּמֶת שֶׁבּוֹ צִבְעוֹן וְדִישׁוֹן נִפְגָּשִׁים
אֲפִיקֵיהֶם מְחַכִּים לַגֶּשֶׁם הַבָּא וִיחַיֶּה אוֹתָם
הַקַּיִץ הֵסִיר אֶת לוֹט הַמַּיִם מֵעַל הַסְּלָעִים
בְּכָל זֹאת, אֲפִילּוּ יָבֵשׁ, הַנַּחַל שׁוֹמֵר אֶת שְׁמוֹ.
בְּלֵב הַיַּעַר, קָרַחַת מַזְמִינָה לְהִתְבּוֹנְנוּת
לֹא עוֹד שְׁבִיל מְכֻסֶּה עֲנָפִים וּצְלָלִים צְפוּפִים
אֶלָּא שָׁמַיִם כְּחֻלִּים הַמְּכַסִּים פִּרְחֵי בַּר עֲדִינִים
שֶׁקֶט עָטוּף בְּמַקְהֵלַת צִיּוּץ עֲנֵפָה.
בְּגוּשׁ חָלָב מִתּוֹךְ אֲדָמָה רְווּיַת זִיכְרוֹנוֹת
בֵּית כְּנֶסֶת מִתְּקוּפַת הַתַּלְמוּד שׂוֹרֵד
הָאֲבָנִים זוֹכְרוֹת וְחוֹדוֹת חִידוֹת לַחוֹקְרִים
שִׁיר הַלֵּל לְאֶבֶן שֶׁלֹּא נִשְׁבְּרָה.
מָה נָּעִים לָשֶׁבֶת בִּשְׂפַת עֵין חָלָב וְלִשְׁמוֹעַ אֶת נְגִינָתוֹ
בִּזְרִימַת הַמַּיִם הַשְּׁקֵטִים, נַפְשִׁי בּוֹהָה נוֹדֶדֶת וּמְרַחֶפֶת
וּמִפִּכְפּוּכָם הַנָּעִים, מַסָּעִי נוֹשֵׂא אוֹתִי אֶל בּוֹרְאָם
מָה רַבּוּ מַעֲשָׂיו וּמָה יָפוּ נִפְלְאוֹתָיו.
צְלִילֵי הַמִּדְבָּר
צוֹעֵד בְּנַחַל רַחַף, עַל סְלָעִים יְבֵשִׁים
בֵּין כְּתָלִים מְאַיְּמִים, בְּאַדְמַת הַטְּרָשִׁים
בֵּין צוּקֵי הַמִּדְבָּר וְהַגַּבִּים הָרֵיקִים
נִדְמֶה שֶׁכָּאן מָוֶת וּכְלָיָה, הֵם הַחֻקִּים.
עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ, אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ
כָּאן שְׁחוֹר-זָנָב וטְרִיסְטְרָמִית הִשְׁתַּקְּעוּ
הִנֵּה פְּסֹלֶת אָדָם רַשְׁלָן, הִנֵּה צָלָף מְדֻלָּל
מְחִילַת קוֹצָן וְשׁוֹבָל קוֹנְכִיּוֹת שַׁבְּלוּלִים שֶׁזָּלַל.
שֶׁמֶשׁ קוֹפַחַת אֲבָל 'טוֹב צֵל הָאֶבֶן מֵצֵל הָעֵץ'
הַצֵּל שֶׁהַבֵּדוּאִי מְחַפֵּשׂ, כָּךְ הוּא מְיַעֵץ
תַּחַת הַסֶּלַע, בְּרִיזָה קַלָּה מְיַבֶּשֶׁת זֵיעָה
קְצָת רֹגַע, קְצָת מְנוּחָה לִפְנֵי הַתְּנוּעָה.
מִצְפֶּה נְחַפֵּשׂ, עָלֹה נַעֲלֶה עַל הַר קַנָּאִים
מִשָּׁם מְצָדָה וְיָם הַמֶּלַח, בּוֹ אֵין חַיִּים
יוֹשֵׁב בִּבְהִיָּה, מֻשַּׂג הַזְּמַן מְאַבְּדִים
בָּאֹפֶק, נְוֵה מִדְבָּר, כְּפַר הַנּוֹקְדִים.
בִּקְעַת גִּנּוֹסָר וְהַר אַרְבֵּל
בִּקְעַת גִּנּוֹסָר וְהַר אַרְבֵּל
צִפִּיתִי לִרְאוֹת בְּבֵית גִּדּוּל הַיָּבֵשׁ
שָׁפָן אוֹ דְּלַק הַסְּלָעִים, אֶת קִנּוֹ נוֹטֵשׁ
פֻּצֵּיתִי, וּלְפָנַי פְּרוּסָה בִּקְעַת גִּנּוֹסָר
מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה, אֲצִילָה כְּשַׂר[1].
חוּקֹק מֵאָחוֹר וְלִבְנִים מִלְּפָנִים
עוֹמְדִים מִסָּבִיב הֲרָרִים שׁוֹשְׁבִינִים[2]
כְּפַר חִטִּים וּכְפַר זֵיתִים בְּמֶרְחַק אֲגוּדָל
רָחוֹק רָחוֹק וָאדִי אֶל-חָמָאם וּמִגְדָּל.
בִּשְׁנַת אַרְבָּעִים נִגְזְרוּ גְּזֵרוֹת אֲיֻמּוֹת
מִלְחֶמֶת אַחִים, הַמְּכֹעֶרֶת מִכָּל הַמִּלְחָמוֹת
אַנְטִיגוֹנוּס הַחַשְׁמוֹנַאי: הָאָרֶץ הִיא שֶׁל הַיְּהוּדִים
מִנֶּגֶד, הוֹרְדוֹס שֶׁהִכְרִיז שֶׁאֵלֶּה אֵינָם אֶלָּא מוֹרְדִים.
הִתְבַּצְּרוּ חַיָּלִים וּמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם בִּמְעָרוֹת הַר אַרְבֵּל
אֵין גִּישָׁה לָהָר, אֶת הָרוֹמָאִים הִצְלִיחוּ לְבַלְבֵּל
אֲבָל הָרַג הוֹרְדּוֹס אֶת כֻּלָּם בְּתָכְנִיתוֹ הַשְּׂטָנִית
עַל יְדֵי גָּפְרִית וָאֵשׁ, תִּימְרוֹת עָשָׁן, חֵץ וַחֲנִית.
על בקעת גינוסר, כתב יוסף בן מתתיהו ב"מלחמות היהודים" (ג', י', ח'):
אַדְמַת הָאָרֶץ דְּשֵׁנָה וְלֹא יֶחְסַר כָּל צֶמַח אֲדָמָה בָּהּ. כָּל עֲצֵי פְּרִי, הַגֶּפֶן וְהַתְּאֵנָה נוֹתְנִים פִּרְיָם תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים בְּשָׁנָה. יֶתֶר פְּרִי הָעֵץ הוֹלֵךְ וּבָשֵׁל זֶה אַחַר זֶה כָּל יְמֵי הַשָּׁנָה.
[1] מדוע נקרא גינוסר? הוא קיצור המילים גני שרים". (בראשית רבה צח, יז)
[2] מהשיר: יָרְדָה הַשַּׁבָּת אֶל בִּקְעַת גִּנּוֹסָר (יהושע רבינוב)
חֲתִירָה לַמַּכְתֵּשׁ הַגָּדוֹל
חֲתִירָה לַמַּכְתֵּשׁ הַגָּדוֹל
נוֹף בְּרֵאשִׁיתִי טָהוֹר, לְלֹא כֶּתֶם וּלְלֹא פְּסֹלֶת
לִבְנוֹ שֶׁל הַצֶּפֵּלִין פּוֹגֵם שָׁמַיִם שֶׁכֻּלָּם תְּכֵלֶת
קְרִיאַת עוֹרֵב, אֶת הַשֶּׁקֶט הַמִּדְבָּרִי מְבַלְבֶּלֶת.
הוֹלְכִים כְּפוּפִים בַּמִּנְהָרָה תַּחַת מְסִלַּת רַכֶּבֶת
עוֹלִים וְנֶעֱזָרִים בַּמַּעֲקֶה שֶׁפָּסַל הַבּוֹרֵא בְּמַקֶּבֶת
אֶבֶן צוּר עֲשׂוּיָה חִדּוּדִים, יָד וּבֶגֶד אֵינָהּ מִתְחַשֶּׁבֶת.
הִנֵּה מִצְלָעוֹת עֲנָקִיּוֹת, כִּשְׁמָן כֵּן הֵן: כְּלוּב צַלְעוֹת אָדָם
תַּצְפִּית מַדְהִימָה, דָּפְנוֹתֵיהֶן צְבוּעוֹת בְּצֶבַע אֲדַמְדַּם
הַיֹּפִי מְהַפְּנֵט, אֲבָל חַיָּבִים לְהִתְנַתֵּק וְלַחֲזֹר מֻקְדָּם.
מוּל מַעֲלֵה פַּלְמָ"ח, נְהַלֵּל אֶת לוֹחֲמֵינוּ, וְאֶת קוֹלֵנוּ נָרִים
"נָתִיב לַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם, שְׁבִיל לַפֶּרֶא בֵּין הָרִים
מוּל אוֹיֵב דַּרְכֵּנוּ יַעַל, בֵּין נִקְרוֹת וּבֵין צוּרִים" [1].
מֵהַמִּצְלָעָה יָרַדְנוּ, נִרְאֶה שֶׁהַסְּלָעִים לֹא נִשְׁחֲקוּ אַף לֹא פַּעַם
בַּעֲרוּצוֹ שֶׁל נַחַל חֲתִירָה, הִנֵּה נְוֵה מִדְבָּר, עֵין יָרְקְעָם
גֵּבִים מְלֵאֵי מַיִם צֶבַע סַפִּיר אוֹ בַּרְקָת, וְהַלֵּב נִפְעָם.
[1] המנון הפלמ"ח
אֶל רָמַת הַנָּדִיב
אֶל רָמַת הַנָּדִיב
הַיְדַעְתֶּם שֶׁאֶפְשָׁר לְטַיֵּל בִּגְלוּיַת נוֹף
בֵּין הָרַקֶּפֶת הַסְּגַלְגֶּלֶת וְהַכַּלָּנִית הָאֲדֻמָּה
הַפִּשְׁתָּה הַוְּרֻדָּה וְהַתָּגִית צְהַבְהֶבֶת.
הֵא לְךָ פִּסַּת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שְׁמָהּ? רָמַת הַנָּדִיב הַיָּדוּעַ
שְׁבִיל יִשְׂרָאֵל נִפְרַם מִמֶּנָּה, חֲצִי מְעֻבָּד חֲצִי פֶּרֶא
בֵּין חֲפִירוֹת חֲזִירֵי הַבַּר וּתְלוּלִיּוֹת הַחֹלֶד.
זִמְזוּם הַדְּבוֹרָה שׁוֹבֵר אֶת שְׁרִיקַת הַבְּרִיזָה
לְפָנֵינוּ מַנְצוּר אֶל עָקֵבּ, הַסֶּלַע עֲטוּר הַנִּצָּחוֹן
וּמִשָּׁם לְחֹטֶם הַכַּרְמֶל נִפְרַס יָם כָּחֹל צֶבַע קַיִץ.
לְמַרְגְּלוֹת רָמַת הַנָּדִיב פַּארְק זַ'בּוֹטִינְסְקִי
שָׁם הִתְאַמְּנוּ הַחַיָּלִים הָאַלְמוֹנִים [1]
שָׁם פְּסָלִים מֵאֶבֶן, עֲבוֹדַת אֲחִיעָם הַפַּסָּל.
גִ'סְר אֶ־זַּרְקָא הֶחֱזִיר אוֹתָנוּ לַמְּקוֹרוֹת
לִכְפַר הַדַּיָּגִים שֶׁחַי עַל פִּי גְּחָמוֹת הַיָּם
לַכְּפָר שֶׁהִיסְטוֹרְיָה וְאַגָּדָה מְעֹרָבִים יַחַד [2].
[1] האצ"ל
[2] שמועה אורבנית מספרת שהגשר שמעל נחל התנינים נבנה במיוחד עבור קיסר גרמניה וילהלם השני בעת ביקורו בארץ ישראל ב-1898. לאמיתו של דבר, גשר זה היה סכר טחנות הקמח שנבנה על ידי הביזנטיים כמפעל מים עבור קיסריה.
אֶל נַחַל אַכְזִיב
אֶל נַחַל אַכְזִיב
אֶת אֶלְקוֹשׁ וְאֶת פַסוּטָה עָבַרְנוּ
מֵאַבִּירִים לַפַּארְק גֹּרֶן הָלַכְנוּ
לְעוֹלָם אֵינוֹ מְאַכְזֵב, נַחַל כְּזִיב
מָלֵא אוֹר, שִׂמְחָה, זֹהַר וְזִיו
רִשְׁרוּשׁ הַמַּיִם הַגּוֹרֵם לִבְהִיָּה חֲלוּלָה
שַׁפִּירִית מְזַגְזֶגֶת, יוֹרֶדֶת וְעוֹלָה
חַפָּפִים שׂוֹחִים וְקוֹפְצִים לְלֹא הַפְרָעָה
מִסְלָע מְחוֹרֵר מְפַתֶּה דִּמְיוֹן רָגוּעַ
עַל הַגָּדוֹת שׁוּרוֹת דַּפְנָה בּוֹלְטוֹת
צְפַרְדְּעִים מְקַרְקְרִים כְּקַסְטַנְיֵטוֹת
לְפָנֵינוּ נִקְבַּת עַיִן טָמִיר, בְּרֵכוֹת גַּן עֵדֶן
מֵהֶן יוֹצֵא בֵּין סְלָעִים חֲלָקִים נַחַל מִתְעַדֵּן
וואדי קלט
וָאדִי קֶלְט הַתִּיכוֹן
פַּעַם, מֵימֶיךָ הָיוּ צְלוּלִים, הַיּוֹם שְׁחֹרִים
יִרְמְיָה! דַּפֵּי הַסֵּפֶר שֶׁהִשְׁלַכְתָּ בְּתוֹכוֹ נֶעֱדָרִים. [1]
הִשְׁאִיר הוֹרְדּוֹס אֶת חוֹתָמוֹ בְּאַמַּת הַמַּיִם
הַשֶּׁמֶשׁ יוֹקֶדֶת, אֲבָל בְּצִלָּהּ יוֹשְׁבִים בֵּינְתַיִם.
אוֹי! אֶת מֵימֶיךָ הַזּוֹרְמִים, רָצוּ נָצִים ימ"ש לְהַרְעִיל
אֲבָל יַד הַבּוֹרֵא לֹא נָתְנָה לָהֶם לְהוֹעִיל. [2]
בְּצַעֲדֵנוּ לְאָרְכְּךָ, רֵיחַ נַעְנַע וּמַרְוָה,
קָנִים וּסְלָעִים, צִמְחִיָּה סְבוּכָה וַעֲרָבָה.
[1] ירמיהו נא 63
[2] מבצע אטלס
בחממות ובמסיק
בַּחֲמָמוֹת וּבְמַסִּיק
דְּרָכִים רַבּוֹת לֶאֱהֹב אֶת הָאָרֶץ
אַחַת מֵהֶן: לִקְטֹף וְלִמְסֹק בְּמֵרְץ.
לֶאֱהֹב אֶת אֶרֶץ הָאָבוֹת בָּעֲבוֹדָה הָעִבְרִית.
הֵן בְּעִלִּית הֵן בְּבֵינוֹנִית הֵן בְּזִבּוּרִית.
לֹא רַק יְגִיעַ כַּפַּיִם אֶלָּא גַּם הֶכֵּרוּת
דַּוְקָא בַּשָּׂדֶה, שָׁאַל בֹּעַז לְנַעֲרוֹ עַל רוּת.
כְּשֶׁהַפְּרִי נֶאֱכָל בַּמָּקוֹם, הוּא יוֹתֵר טָעִים
וּלְלֹא שֶׁמֶשׁ קוֹפַחַת, בַּחֲמָמָה יוֹתֵר נָעִים.
הגלבוע
עַל הַגִּלְבֹּעַ
בִּדְרוֹם הַגִּלְבֹּעַ, מוּל קִבּוּץ מֵרַב, נָתִיב יוֹרֵד וְעוֹלֶה
בְּמַתְלוּל אֲבִינָדָב בֶּן שָׁאוּל וְעַד לְנַחַל צְבִיָּה הוֹלֵךְ וְכָלֶה.
סְלָעִים סְלָעִים, וּפִתְאוֹם מְעָרַת אֲבִינָדָב הַקְּטַנָּה
לְמַעְלָה טוּרְבִּינוֹת רוּחַ, לְמַטָּה מַחְצָבָה לְבָנָה.
עַכּוּבִית הַגַּלְגַּל זוֹרַעַת אֶת זְרָעֶיהָ בְּרוּחַ קָדִים,
פֹּה וָשָׁם כֶּלֶךְ, אוּלַי הִדְלִיק בּוֹ גִּדְעוֹן לַפִּידִים [1].
נָשִׁיר יַחַד: "קָפָא נִגּוּן עַלִּיז, וּבְלֶכְתּוֹ הוֹתִיר דְּמָמָה" [2]
אָמַרְנוּ קַדִּישׁ לְעִלּוּי נִשְׁמַת עַלִּיזָה, ה' יִנְקֹם דָּמָהּ.
[1] שופטים ז 16.
[2] מתוך שיר שנכתב על ידי ישי צוקר לזכרה של עליזה מלכה, שנרצחה בפיגוע ב-09/08/2001.
מעלה העקרבים הרומי
מַעֲלֵה הָעַקְרַבִּים הָרוֹמִי
בְּלֶכְתֵּנוּ בַּמִּדְבָּר זָרוּעַ קוֹצִים וְדַרְדָּרִים
רִבְבוֹת אֲבָנִים, אַחַת אֵינָהּ דּוֹמָה לְרֵעוּתָהּ
"סֹלּוּ סֹלּוּ פַּנּוּ דָרֶךְ, הָרִימוּ מִכְשׁוֹל מִדֶּרֶךְ עַמִּי" [1]
עַתָּה הֲבִינוֹתִי אֶת יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא.
מַעֲלֵה עַקְרַבִּים, מַהוּ? דֶּרֶךְ מְאֻנְקֶלֶת וּמְפֻתֶּלֶת
סֶרְפֶּנְטִינוֹת הַדּוֹמוֹת לִזְנָבוֹ שֶׁל עַקְרָב
וַאֲנִי אֲיַסֵּר אֶתְכֶם בָּעַקְרַבִּים [2]
עַתָּה הֲבִינוֹתִי אֶת אִיּוּמֵי רְחַבְעָם הַמֶּלֶךְ עַל עַמּוֹ.
הִנֵּה אַנְדַּרְטָה! שָׁם נִטְבְּחוּ שְׁנֵים עָשָׂר חַפִּים מִפֶּשַׁע
עוֹרְבִים מְעוֹפְפִים מֵעַל רֹאשֵׁנוּ וִיעֵלִים צוֹפִים עָלֵינוּ
דּוֹרֵךְ אֲנִי עַל מַדְרֵגוֹת שֶׁחָצְבוּ עַבְדֵי רוֹמָא
עַתָּה הֲבִינוֹתִי שֶׁחַיֵּיהֶם נֶחְשְׁבוּ כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם.
[1] ישעיהו נז 14.
[2] מלכים א' יב 11.
בֵּית הֶעָלְמִין סַנְהֶדְרִיָּה
בֵּית הֶעָלְמִין סַנְהֶדְרִיָּה
בֶּן תְּמוּתָה כָּמוֹנִי פּוֹגֵשׁ גְּדוֹלֵי הָאֻמָּה בְּסַנְהֶדְרִיָּה
בְּיָדִי, סֵפֶר תְּהִלִּים וְגַם סֵפֶר הִיסְטוֹרְיָה
הָרַב יִצְחָק הֶרְצוֹג, חִדַּשְׁתָּ אֶת הַתְּכֵלֶת[1]
אַשְׁרֶיךָ! קָרַעְתָּ אֶת סֵפֶר הַלָּבָן, זֹאת הָאִוֶּלֶת![2]
הַשַּׂר זֶרַח וַרְהַפְטִיג נָח עַל יָדְךָ
הִבְרַחְתָּ לְיַפָּן אַלְפֵי יְהוּדִים בְּהַצְלָחָה[3]
הָרַב יְחִיאֵל טוּקַצִ'ינְסְקִי טָמוּן כָּאן
דַּעְתְּךָ חֲשׁוּבָה בְּפֻלְמוּס הַשַּׁבָּת בְּיַפָּן[4]
הִנֵּה הָרַב אַרְיֵה לֵוִין, הַצַּדִּיק הַיְּרוּשַׁלְמִי
עָזַרְתָּ חֵלְכָּאִים וְנִדְכָּאִים וְכָל הַמִּי וָמִי
בַּעַל הַעְפָּלַת 'אַף עַל פִּי'[5], יוֹסֵף כַּצְנֶלְסוֹן
בִּזְכוּתְךָ עָלוּ יְהוּדִים רַבִּים בְּקוֹל שָׂשׂוֹן
הָרַב חַרְלַ"פּ, תַּלְמִידוֹ הַמֻּבְהָק שֶׁל הָרַב קוּק
פִּרְסַמְתָּ אֶת תּוֹרַת רַבְּךָ שֶׁכָּל אֶחָד לָהּ זָקוּק
הָרַב עוֹבַדְיָה יוֹסֵף הֶחְזַרְתָּ עֲטָרָה לְיָשְׁנָהּ
לוֹמְדִים אֶת פְּרִי עֵטְךָ בִּישִׁיבָה וּבְאֻלְפָנָא
הָאַדְמוֹ"ר מִקּוֹזְ'נִיץ, הָרַב יִשְׂרָאֵל אֶלְעָזָר
יִסַּדְתָּ אֶת כְּפַר חֲסִידִים בֵּין עוֹיֵן וְאַכְזָר
קֶבֶר אַחִים וַאֲחָיוֹת, בְּכוּ עֲלֵיהֶם שִׁבְעָתַיִם[6]
תְּהִי נִשְׁמַת כֻּלָּם צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים
'נִקְבַּר עַל תְּנַאי' חָרוּת עַל קֶבֶר, נָעַ"ת
לְהַר הַזֵּיתִים יִקָּבֵר בְּעוֹד זְמַן מוּעָט[7]
[1] הרב למד בצעירותו באוניברסיטת לונדון, ובשנת 1913 כתב שם דוקטורט בנושא התכלת והארגמן.
[2] ב-1939, היה בין המשתתפים בוועדת השולחן העגול בלונדון. לאחר כישלונה, כאשר יצא הספר הלבן השלישי, שהגביל את ההגירה היהודית לארץ ישראל ואת רכישת הקרקעות בידי יהודים, הזהיר הרב הרצוג "כי הספר הלבן עלול לדרבן את הערבים ולהפוך לספר אדום ואף לספר שחור" וקרע אותו בהפגנה פומבית.
[3] בפרוץ מלחמת העולם השנייה נמלט עם משפחתו לליטא, ושם סייע ביחד עם נתן גוטווירט לבריחת אלפי פליטים יהודים מפולין ומליטא ליפן תוך שיתוף פעולה פורה עם הקונסול היפני בליטא, חסיד אומות העולם צ'יאנה סוגיהארה, וכן עם חסיד אומות העולם יאן זווארטנדיק, הקונסול ההולנדי בקובנה במיוחד שכנע את תלמידי ישיבות מיר וסלובודקה לצאת מאירופה ולהגיע דרך יפן לא"י ולארצות הברית.
[4] פולמוס שהתנהל בין גדולי הרבנים על זמן שמירת השבת ויום כיפור ביפן, ושיאו בתקופת ושיאו בתקופת מלחמת העולם השנייה שורש הפולמוס הוא בשאלה היכן עובר קו התאריך ע"פ ההלכה, כלומר, קו האורך שהתאריך משני צדדיו הוא שונה.
[5] עליית 'אף על פי' הוא כינוי לתנועת ההעפלה הבלתי לגאלית של התנועה הרוויזיוניסטית שאורגנה על ידי ברית הצה"ר, בית"ר ואצ"ל.
[6] ב-13/04/1948, יצאה שיירה גדולה מלב ירושלים היהודית בדרכה להר הצופים הנצור. בשיירה היו כ-120 נוסעים, ביניהם עובדי רפואה של בית החולים הדסה, עובדי האוניברסיטה העברית, אנשי ההגנה מגני ההר, חולים, מבקרים ועוד. בהתקלות עם הערבים, נהרגו 77 מנוסעי השיירה שגופותיהם הושחתו על ידי הערבים ולא ניתנו לזיהויים.
[7] עד שניתן יהיה לחדש את הקבורה בהר-הזיתים שהיה בשליטת הירדנים.
מחושך לאור גדול
מֵחֹשֶׁךְ לְאוֹר גָּדוֹל
טִיְּלוּ תַּלְמִידוֹת לַהֲנָאָתָן בְּאִי הַשָּׁלוֹם
שֶׁבַע מֵהֶן נִרְצְחוּ בְּאִי אֵי שָׁלוֹם
שָׁם הַיַּרְדֵּן וְהַיַּרְמוּךְ מִתְחַבְּקִים בְּזִרְמֵי רְוָיָה
שָׁם נִפְרַדְנוּ מֵהֶן, וּבִמְקוֹם טִיּוּל הָיְתָה הַלְוָיָה
מוֹדִים אֲנַחְנוּ לְךָ מַר רוֹטֶנְבֵּרְג, 'הַזָּקֵן מִנַּהֲרַיִם'
עַל שִׁמְךָ תַּחֲנַת הַכּוֹחַ שֶׁהִצְלַחְתָּ לְהָרִים
הָרְסָה הַסְּעָרָה אֲבָל חִדְּשׁוּ אוֹתָהּ הַפּוֹעֲלִים תְּמוּרַת מְאוּמָה
וְעַד הַיּוֹם עוֹבְדֵי חֶבְרַת חַשְׁמַל, מוֹדִים לְךָ עַל הַתְּרוּמָה[1]
וּמִתּוֹדָה לְתוֹדָה, תּוֹדָה לְרֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה לֵוִי אֶשְׁכּוֹל
עַל הָאַנְדַּרְטָא שֶׁהֻצְּבָה לִכְבוֹדְךָ מִשְׁפָּט הַמְּאַפְיֵן אוֹתְךָ מֵעַל הַכֹּל
"אֲנִי מִתְפַּשֵּׁר וּמִתְפַּשֵּׁר, עַד שֶׁאֲנִי מַשִּׂיג אֶת מָה שֶׁאֲנִי רוֹצֶה"
מִכָּאן עֵמֶק הַיַּרְדֵּן וְאֶת דְּגַנְיָה: הִתְפָּאֵר מִזֶּה הַמַּעֲשֶׂה[2]!
דֶּרֶךְ נוֹף יַבְנְאֵל הַמִּקְרָאִית הוֹלְכִים בֵּין הַשָּׂדוֹת וְהַחֲמָמוֹת
מֵהֶן מִשְׁתַּמְּטוֹת שְׁלוּלִיּוֹת מִתְפַּתְּלוֹת עֲקֻמּוֹת
דֶּרֶךְ צְהֻבָּה מֻקֶּפֶת צַמְרָנִית הַסְּלָעִים וְחַרְדָּל לַאֲלָפִים
קָרוֹב אֵלֵינוּ הֵם הָאֹשֶׁר וְהַכֹּשֶׁר אֲלֵיהֶם אָנוּ מְצַפִּים
[1] עובדי חברת החשמל פטורים עד היום מתשלום חשמל בתמורה שעבדו ללא שכר במשך שנה שלמה ושיקמו תחנת החשמל שנהרסה בנהריים.
[2] לוי אשכול היה ממייסדיו של דגניה ב'.
