אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יַאֲזִינוּ, אַף אֵין יֵשׁ רוּחַ בְּפִיהֶם. (תהלים קלה 17)

כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ. (שמות פרק כ 11)

אַיְּידֵי דִטְרִיד לִפְלוֹט, לָא בָלַע דָם. (שולחן ערוך, יורה דעה, ע, ו)

כִּי אַתָּה ה' טוֹב וְסַלָּח. (תהלים פו 5)

יִפְקֹד ה' אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה, אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת ה' כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה. (במדבר כז 16-17 )

הֲתָבוֹא לְךָ שֶׁבַע שָׁנִים רָעָב בְּאַרְצְךָ, אִם שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים נֻסְךָ לִפְנֵי צָרֶיךָ, וְהוּא רֹדְפֶךָ, וְאִם הֱיוֹת שְׁלֹשֶׁת יָמִים דֶּבֶר בְּאַרְצֶךָ. (שמואל ב' כד 13)

אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט, וּבִלְבַד שֶׁיְּכַוֵּין אֶת לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם. (ילקוט שמעוני ויקרא רמז תמה)"

צַדִּיקִים נִדְמֶה לָהֶם

לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמוֹר וְלַעֲשֹׁוֹת. (תפילת שחרית)

אָמַר שִׁמְשׁוֹן לִפְנֵי הַקָּדוֹש, בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! זְכוֹר לִי עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה שֶׁשָּׁפַטְתִּי אֶת יִשְׂרָאֵל, וְלֹא אָמַרְתִּי לְאֶחַד מֵהֶם הַעֲבֵר לִי מַקֵּל מִמָּקוֹם לְמָקוֹם.(מס' סוטה י/א)"

מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה. (ישעיה כט 13)

וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ. (ויקרא יט 18)

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שְׁלֹשָׁה חִינּוֹת הֵן: חֵן מָקוֹם עַל יוֹשְׁבָיו, חֵן אִשָּׁה עַל בַּעְלָהּ, חֵן מִקָּח עַל מִקְחוֹ. (מס' סוטה מז/א)

שְׁנֵי כְתוּבִים

שיפייס אדם חבירו בערב יום כפור. (שולחן ערוך, אורח חיים, סי' תרו)

עַבְדֵי הַזְּמָן, עַבְדֵי עֲבָדִים הֵם. רַק עֶבֶד ה' הוּא לְבַדּוֹ חָפְשִׁי. (רבי יהודה הלוי)

אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ. (קהלת ה 5)

וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד מִכָּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. (במדבר יב 3)

קְדֵרָא דְבֵי שֻׁתָפֵי לָא חֲמִימָא וְלָא קְרִירָא. (מס' עירובין ג/א)

שלשה שמות נקראו לו לאדם: אחד מה שקוראים לו אביו ואמו, ואחד מה שקוראין לו בני אדם, ואחד מה שקונה הוא לעצמו, טוב מכולן מה שקונה הוא לעצמו (תנחומא ויקהל סימן א)"

כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם. (קהלת א 7)

אמר רבי יוחנן: לא חרבה ירושלים אלא על שהעמידו דיניהם על דין תורה, ולא עבדו לפנים משורת הדין. (מס' בבא מציעא ל/ב)

וְהַמִּכְתָּב, מִכְתַּב אֱלֹהים הוּא חָרוּת עַל הַלּוּחוֹת. אַל תִּקְרָא חָרוּת אֶלָּא חֵרוּת. (מס' אבות ו, ב)

כֹּל הַמַּאֲמִין בַּסִּיפּוּרִים הַחֲסִידִיּים - כְּסִיל וְכֹל הַכּוֹפֵר בָּהֶם – אֶפִּיקוֹרוֹס. (רבי מנחם מנדל מקוצק)

אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ. (מס' אבות ב, ד)

כמים הפנים לפנים, כמים הללו שאדם צופה בהן ורואה בהם פנים כפניו: אם הוא שוחק הם שוחקות, ואם הוא עוקם הם עקומות, כן זה גם הוא שונאו. (רשי מס' יבמות קיז/א)"

וַיֹּאמֶר רְאוּבֵן אֶל אָבִיו לֵאמֹר: אֶת שְׁנֵי בָנַי תָּמִית אִם לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ, תְּנָה אֹתוֹ עַל יָדִי וַאֲנִי אֲשִׁיבֶנּוּ אֵלֶיךָ: (בראשית מב 37)

בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה

בָּא לִטַּהֵר מְסַיְעִין לוֹ. (ילקוט שמעוני, יתרו, סי' רמז)"

אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ וְאַל יִתְהַלֵּל הַגִּבּוֹר בִּגְבֻרָתוֹ אַל יִתְהַלֵּל עָשִׁיר בְּעָשְׁרוֹ. (ירמיהו ט 22)

אִם הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה וְאִם הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה. (בראשית יג 9)

עָלֹה נַעֲלֶה כִּי יָרַשְׁנוּ אוֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ. (במדבר יג 30)

לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמוֹר וְלַעֲשֹׁוֹת. (תפילת שחרית)

וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיֵּלֶךְ אֶל דָּתָן וַאֲבִירָם וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל. (במדבר טז 25)

רַבִּי יוֹחָנָן רָיֵיק (רקק) מִכּוּתָּח דְּבַבְלָאֵי. (מס' שבת קמה/ב)

וִהְיִתֶם נְקִיִּם מה' וּמִיִּשְׂרָאֵל. (במדבר לב 22)

גְּדוֹלָה גְּמִילוּת חֲסָדִים יוֹתֵר מִן הַצְּדָקָה. (מס' סוכה מט/ב)

אֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים אֲשֶׁר לֹא יָכִלוּ הַמָּיִם. (ירמיהו ב 13)

לָמָּה נִמְשְׁלָה תּוֹרָה בִּתְאֵנָה? שֶׁרוֹב הָאִילָנוֹת, הַזָּיִת, הַגֶּפֶן וְהַתְּמָרָה, נִלְקָטִין כְּאֶחַת, וְהַתְּאֵנָה נִלְקֶטֶת מְעַט מְעַט. כָּך הַתּוֹרָה, הָיּוֹם לוֹמֵד מְעַט וּלְמָחָר הַרְבֵּה, לְפִי שֶׁאֵינָהּ מִתְלַמֶּדֶת לֹא בְּשָׁנָה וְלֹא בִּשְׁנָתָיִם. (במדבר רבה פרשה כא)

וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם. (במדבר יג 33)

אוֹ חַבְרוּתָא אוֹ מִיתוּתָא. (מס' תענית כג/א)

האומר אחטא ואשוב, אחטא ואשוב, אין מספיקין בידו לעשות תשובה. (משנה יומא ח, ט)

אֵיזֶהוּ מְכֻבָּד? הַמְכַבֵּד אֶת הַבְּרִיוֹת. (מס' אבות ד, א)

מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה. (שיר השירים ח 7)

וַיֹּאמֶר הָאָדָם הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי הִוא נָתְנָה לִּי מִן הָעֵץ וָאֹכֵל. (בראשית ג 12)

אָמַר עָצֵל שַׁחַל בַּדָּרֶךְ אֲרִי בֵּין הָרְחוֹבוֹת. (משלי כו 13)

וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. (תפילת שחרית)

הַחוֹשֵׁד בִּכְשֵׁרִים לוֹקֶה בְּגוּפוֹ. (מס' שבת צז/א)

סִינַי (בקי) עָדִיף מֵעוֹקֵר הָרִים (חריף) כִּי הַכֹּל צְרִיכִין לְבַעַל הַחִטִּים. (מס' הוריות יד/א)

זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר. (דברים לב 7)

הָאָדָם מוּעָד לְעוֹלָם. (מס' בבא קמא כו/א)

וַיֹאמֶר ה' אֵלַי הֵיטַבְתָּ לִרְאוֹת כִּי שֹׁקֵד אֲנִי עַל דְּבָרִי לַעֲשֹתוֹ. (ירמיהו א 12)

- יְגַלּוּהוּ בְּאוֹרַח חַיֵּיהֶם. (מ. בובר, אור הגנוז, עמ' 5)

אֵינוֹ דּוֹמֶה מִי שֶׁיֵּש לוֹ פַּת בְּסַלּוֹ לְמִי שֶׁאֵין לוֹ פַּת בְּסַלּוֹ. (מס' יומא יח/ב)

סוֹף מַעֲשֶֹה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִילָה. (ר' שלמה אלקבץ, פיוט לכה דודי)

עבר זמנו בטל קרבנו. (תוספות מסכת ברכות כו/א)

וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם. (במדבר כ 11)

זָכוֹר" וְ"שָׁמוֹר" בְּדִיבּוּר אֶחָד נֶאֶמְרוּ: מָה שֶּׁאֵין הַפֶּה יְכוֹלָה לְדַבֵּר וְאֵין הָאוֹזֶן יְכוֹלָה לִשְׁמוֹעַ. (מס' ראש השנה כז/א) "

עֵינֵי גַּבְהוּת אָדָם שָׁפֵל. (ישעיהו ב 11)

עֲשֵׂה שַׁבַּתְךָ חוֹל וְאַל תִּצְטָרֵךְ לַבְּרִיוֹת. (מס' שבת קיח/א)

וּמֹשֶׁה בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה בְּמֹתוֹ לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ וְלֹא נָס לֵחֹה. (דברים לד 7)

עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֲירָה: דַּע מֵאַיִן בָּאתָ, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן ... (מס' אבות ג, א)

הַכֹּל תָּלוּי בַּמַּזָּל, וַאֲפִילוּ סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁבַּהֵיכָל. (זוהר, במדבר קלד/א)

הֲיִרְצֶה ה' בְּאַלְפֵי אֵילִים, בְּרִבְבוֹת נַחֲלֵי שָׁמֶן, הַאֶתֵּן בְּכוֹרִי פִּשְׁעִי, פְּרִי בִטְנִי חַטָּאת נַפְשִׁי. הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טוֹב, וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ, כִּי אִם עֲשֹוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד, וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עָם אֱלֹהֶיךָ. (מיכה ו 7,8)

וַיְקַנְאוּ בוֹ אֶחָיו וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר. (בראשית לז 11)

שְׁלוֹשָׁה סְפָרִים כָּתַב (שלמה המלך): מִשְׁלֵי, קֹהֶלֶת וְשִׁיר הַשִּׁירִים. אֵי זֶה מֵהֵן כָּתַב תְּחִלָּה? (...) רַבִּי חִיָּיא רָבָא אָמַר: מִשְׁלֵי כָּתַב תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ שִׁיר הַשִּׁירִים, וְאַחַר כָּךְ קֹהֶלֶת. (...) רַבִּי יוֹנָתָן אָמַר: שִׁיר הַשִּׁירִים כָּתַב תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ מִשְׁלֵי, וְאַחַר כָּךְ קֹהֶלֶת. (שיר השירים רבה פרשה א)

מַעֲשֶׂה בְּנָכְרִי אֶחַד שֶׁבָּא לִפְנֵי שַׁמַּאי, אָמַר לוֹ: גַּיְּירֵנִי עַל מְנַת שֶׁתְּלַמְּדֵנִי כָּל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ כְּשֶׁאֲנִי עוֹמֵד עַל רֶגֶל אַחַת. דְּחָפוֹ בּאַמַּת הַבִּנְיָן שֶׁבְּיָדוֹ. בָּא לִפְנֵי הִלֵּל, גַּיְּירֵיהּ. אָמַר לוֹ: דְּעֲלָךְ סְנֵי, לְחַבְרַךְ לָא תַּעֲבֵיד - זוֹ הִיא כָּל הַתּוֹרָה כּוֹלָּהּ, וְאִידָךְ - פֵּירוּשָׁהּ הוּא, זִיל גְּמוֹר. (מס' שבת לא/א)

לְעוֹלָם יִרְאֶה אָדם עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא נוֹטֶה לָמוּת. (רמבם, הלכות תשובה ז, ב)"

בַּעֲלֵי כַעַס, אֵין חַיֵּיהֶם חַיִּים. (רמבם הלכות דעות ב, ג)"

וַיַּקְהִלוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶת הַקָּהָל אֶל פְּנֵי הַסָּלַע וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים, הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה נוֹצִיא לָכֶם מָיִם. (במדבר כ 10)

... בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם עוֹסֵק בִּפְרַקְמַטְיָא עִם חֲבֵרוֹ וְהִפְסִיד, פֵּרַשׁ מִמֶּנּוּ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לִרְאוֹתוֹ, וּמֹשֶׁה אַף עַל פִּי שֶׁנֶּעֱנַשׁ עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא פָרַק מַשָּׂאָן מֵעָלָיו. (תנחומא פרשת חוקת סי' לג)

הַצַּדִּיקִים הַטְּהוֹרִים אֵינָם קוֹבְלִים עַל הָרִשְׁעָה אֶלָּא מוֹסִיפִים צֶדֶק, אֵינָם קוֹבְלִים עַל הַכְּפִירָה אֶלָּא מוֹסִיפִים אֱמוּנָה, אֵינָם קוֹבְלִים עַל הַבַּעֲרוּת אֶלָּא מוֹסִיפִים חָכְמָה. (הרב קוק, ערפלי טוהר, עמ' לט)

נֶפֶשׁ שְׂבֵעָה תָּבוּס נֹפֶת, וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה כָּל מַר מָתוֹק. (משלי כז 7)

אָהַבְתָּ צֶּדֶק וַתִּשְׂנָא רֶשַׁע. (תהלים מה 8)

אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף. (קהלת ה 9)