אם אנשי הקהילה מצפים מרבם להיות מנהיג כמשה רבנו, נואם כישעיהו הנביא וסבלן כהלל הזקן, טעות מרה בידיהם. לדעתי, הרב הוא קודם כל, זה שבדוגמתו וביוזמותיו האישיות, פוקח את עיני צאן מרעיתו על המציאות היומיומית ... במיוחד זו שאינו רוצה לראות.
שגיאה מביאה לידי למידה. הורינו ומורינו לימדו אותנו שחייבים להיות שלמים כלומר לא לטעות: טעות!! העיקר הוא, לא לחזור על אותן הטעויות כמו משה רבנו שהכה את הסלע פעמיים. מותר לי לטעות, ואין לחשוש מכך ובלבד שיופקו הלקחים הנכונים.
שלמה המלך ראה אותם החיים בשלוש תקופות. אחת בשנות נעוריו, אחת בשנות העמידה ואחת בשנות זקנתו. כך היינו צריכים לחשוב ולהסתכל בכל דבר במרוצת השנים: שלוש פעמים. דוגמת הסתכלותנו בשמש: הזריחה, הזניט ובין הערביים.
זָכוֹר" וְ"שָׁמוֹר" בְּדִיבּוּר אֶחָד נֶאֶמְרוּ: מָה שֶּׁאֵין הַפֶּה יְכוֹלָה לְדַבֵּר וְאֵין הָאוֹזֶן יְכוֹלָה לִשְׁמוֹעַ. (מס' ראש השנה כז/א) "
זָכוֹר" וְ"שָׁמוֹר" בְּדִיבּוּר אֶחָד נֶאֶמְרוּ: מָה שֶּׁאֵין הַפֶּה יְכוֹלָה לְדַבֵּר וְאֵין הָאוֹזֶן יְכוֹלָה לִשְׁמוֹעַ. (מס' ראש השנה כז/א) "
קשה לנו להבין שלאמת כמה פנים. האמת אינה אחת. היא דומה לפזל: עוד חלק ועוד חלק, עוד אמת ועוד אמת ובסוף רואים תמונה שלמה וברורה.
האומר אחטא ואשוב, אחטא ואשוב, אין מספיקין בידו לעשות תשובה. (משנה יומא ח, ט)
האומר אחטא ואשוב, אחטא ואשוב, אין מספיקין בידו לעשות תשובה. (משנה יומא ח, ט)
איפה כל הקהל שמילא אתמול את בתי הכנסת מפה לפה. כולם התפללו בהתלהבות כל כך גדולה! האם זו התחזות? אני מסרב להאמין!
כשהבשר 'טרוד' לפלוט דם על ידי פעולת המליחה, אין הוא עשוי לבלוע דם. חוק ביולוגי זה גם נכון לגבינו: כל עוד האדם עסוק לתת, אינו חושב בכלל לקבל. אולי הדור המכונה 'המגיע לי' ייתן אל לבו שהאושר נמצא הרבה יותר ב'לתת' מאשר ב'לקבל'.
כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם. (קהלת א 7)
כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם. (קהלת א 7)
איך העולם היהודי קטן! אפילו במקומות הנדחים ביותר בעולם, אני ראוי להיפגש עם יהודי (השייך לעם המהווה פחות מאחוז אחד מהאוכלוסייה העולמית!) ועוד למצוא בינינו קשר משפחתי!
עַבְדֵי הַזְּמָן, עַבְדֵי עֲבָדִים הֵם. רַק עֶבֶד ה' הוּא לְבַדּוֹ חָפְשִׁי. (רבי יהודה הלוי)
עַבְדֵי הַזְּמָן, עַבְדֵי עֲבָדִים הֵם. רַק עֶבֶד ה' הוּא לְבַדּוֹ חָפְשִׁי. (רבי יהודה הלוי)
לאן ולמה אנחנו כל כך ממהרים? עבדי הזמן אינם מרגישים שחייהם בורחים כצל העובר והם שואלים את עצמם מדוע אינם מצליחים לרוות את צימאונם בחיפושם אחרי האמת. לשלוט על הזמן הוא 'לקחת' את הזמן, לנצל כל שנייה, ולנתב את חיינו בכיוון האמת.
אוֹ חַבְרוּתָא אוֹ מִיתוּתָא. (מס' תענית כג/א)
אוֹ חַבְרוּתָא אוֹ מִיתוּתָא. (מס' תענית כג/א)
יש אנשים שחושבים לחיות בעצמאות מוחלטת: איזו אשליה גסה! להתחבר לאחרים הוא חיוני לחיים. אולם, כדי שגם זולתך יתקשר אליך, חייב אתה לעבד את הייחודיות שבך.
כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ. (שמות פרק כ 11)
כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ. (שמות פרק כ 11)
לפעמים אני נדהם לראות שבמקום שילדים יכבדו את הוריהם, הורים מכבדים את ילדיהם ...
לחשוד בכל ולהאמין בכל, הן שתי דרכים נוחות מאוד משום שהן פוטרות אותנו מלחשוב. שתיהן שוות כאחד, כי החשדנות אינה אלא אמונה שלילית. הדרך הקשה היא לחשוב ולהתאמן להבחנה. אימון זה מגדיר טוב יותר את המעשה ומעמיק את המחשבה.
זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר. (דברים לב 7)
זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר. (דברים לב 7)
אם אין אנו מסוגלים לזכור את העבר, אז נגזר עלינו לחזור עליו. כל מה שחרות על לוח לבנו חשוב אבל, חשוב יותר מה שאנחנו שוכחים. לזיכרון שפה מיוחדת -השכחה- שדרכה הוא אומר לנו מהם האכזבות, הכאבים והאסונות שאין ברצוננו לזכור. בזיכרון טמון סוד הזמן.
בַּעֲלֵי כַעַס, אֵין חַיֵּיהֶם חַיִּים. (רמבם הלכות דעות ב, ג)"
בַּעֲלֵי כַעַס, אֵין חַיֵּיהֶם חַיִּים. (רמבם הלכות דעות ב, ג)"
הכעס אינו אלא אהבה שלילית. האדישות גרועה יותר מן הכעס. ואולי לא היה מקום לכעוס ... זה מזכיר לי את הסיפור של פלוני שלקח ללא רשות את טליתו של האלמוני. כששם לב על כך, בעל הטלית בא וחטף בכעס את טליתו מעל כתפי 'השואל', וראה שהייתה רטובה מדמעות ...
עֵינֵי גַּבְהוּת אָדָם שָׁפֵל. (ישעיהו ב 11)
עֵינֵי גַּבְהוּת אָדָם שָׁפֵל. (ישעיהו ב 11)
אני חושב שכמו כל מידה רעה אחרת, הגאווה באה להסתיר חולשה!
תוכנית שלמה! א) לא לאבד עשתונות ב) להישאר עניו או להיות מודע בערכו המדויק. ג) לשלוט על היצרים. פעמים רבות, הצניעות נותנת לאדם לראות את אירועי החיים באופן חד ואמיתי יותר.
כשתוכנית אינה מתבצעת כפי שתכננת, במקום להתלונן או לבכיין, שאל את עצמך: מה הייתי יכול לעשות כדי שזה יצליח?". כדי להצדיק את מעשינו, מפתחים מומחיות מסוימת למצוא אחראים על כל מה שלא הולך."
השיעור הראשון בתנך: האדם מצביע על אשתו ועל ה' כאשמים במעשיו: זוהי טעות פטאלית. אם תקבל את תוצאות מעשיך באומץ ובאחריות, תצליח לבטל בקרבך רגשי אשמה. זכור! יש לנו זכות לטעות, כי אין איש שלם עלי אדמות."
... בניגוד לפילוסוף הצרפתי מישל דה מונטֵין שכתב שראש עשוי כהלכה עדיף על ראש מלא וגדוש"! אולם מאידך גיסא, גם הבקיאות מסוכנת כי היא מונעת מהאדם לחשוב באופן עצמאי. בימינו, הנטייה היא לתת לַיֵּדַע להיות נגיש יותר."
סוֹף מַעֲשֶֹה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִילָה. (ר' שלמה אלקבץ, פיוט לכה דודי)
סוֹף מַעֲשֶֹה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִילָה. (ר' שלמה אלקבץ, פיוט לכה דודי)
רק במעשיו, הנך מבין למפרע מה עלה במוחו של האדם: למה הצטדק, התנצל, התחרט ... : מעשיו מגלים אותו. הם האמת שאין להתחמק ממנה. אגב, חלקי הגוף הפחות עצבניים כגון הפנים, הידיים ... הם הם המביעים ביותר את רגשותינו.
לא נשלה את עצמנו. רק איש אחד קיבל את התורה בהר סיני ולא יהיה אחר. אבל, אין צורך להיות כמשה רבינו כדי להתגבר על עצמו ולהחליט לראות שוב את יריבו. זוהי גבורה אמיתית, גבורת הנפש.\n
אָהַבְתָּ צֶּדֶק וַתִּשְׂנָא רֶשַׁע. (תהלים מה 8)
אָהַבְתָּ צֶּדֶק וַתִּשְׂנָא רֶשַׁע. (תהלים מה 8)
רֶשע ולא רָשע. הבחן בין האדם לבין התנהגותו. מותר לשפוט התנהגות מסוימת, אבל לשפוט את האדם, פירושו להאשים אותו מלכתחילה ולא לשמוע מה היו מניעיו. אגב, אפשר תמיד לשנות התנהגות. האהבה יכולה תמיד לעורר את הטוב ביותר אצל זולתנו.
וִהְיִתֶם נְקִיִּם מה' וּמִיִּשְׂרָאֵל. (במדבר לב 22)
וִהְיִתֶם נְקִיִּם מה' וּמִיִּשְׂרָאֵל. (במדבר לב 22)
לפעמים חושבים שחשוב יותר לאדם להיות ישר עם זולתו מאשר להיות ישר עם עצמו. להפך! אדם אינו יכול להיות ישר עם זולתו, אם אינו ישר קודם כל עם עצמו. זכור שהיושר גורם איחוד וליכוד כשהרמאות גורמת מחלוקת והרס.
תבשיל השותפים אינו חם ואינו קר: האחריות אינה ניתנת לחלוקה. אל תסמוך על אחרים שיעשו עבורך את העבודה. ניתן לבצע משימה ביחד עם שותף, בתנאי שלכל אחד אחריות מלאה על חלקו שלו.
בוודאי שבעיני הענקים היו כחגבים אלא טעות הייתה לומר שכך היו גם בעיני עצמם! כדי להסתיר הערכה עצמית נמוכה, שם האדם את דבריו בפי אחרים - כל הפוסל, במומו פוסל - בטענה שכך רואים אותו. חיש מהרה, היריב מגלה את התחושה הזאת, ואז אפשר לנצח או להפסיד מלחמה לפני הירייה הראשונה.
איך לשלב ענוה ומנהיגות? תחושתי היא שיותר אינטנסיביות במנהיגות, יותר ענווה בבעליה. לא כן אצל מי שהונחת מנהיג ...
אמר רבי יוחנן: לא חרבה ירושלים אלא על שהעמידו דיניהם על דין תורה, ולא עבדו לפנים משורת הדין. (מס' בבא מציעא ל/ב)
אמר רבי יוחנן: לא חרבה ירושלים אלא על שהעמידו דיניהם על דין תורה, ולא עבדו לפנים משורת הדין. (מס' בבא מציעא ל/ב)
יש אנשים שלומדים כל ימי חייהם בלי להפנים לעולם את לימודיהם בהתנהגות הולמת. יש המתנהגים באופן אינטיקטיבי בלי ללמוד, ולו שורה אחת. יש שלומדים עשרים שנה ורק אחרי עשרים שנה הבינו, ומיישמים את מה שקראו עשרים שנה לפני כן.
כבוד הוא היחס שקיים בין אדם לאחר, לחפץ, למקום ... מהותו הפנימית, האמיתית של האדם היא רוחו. אדם המכבד את עצמו, מתנהג בהתאם לרוחו ולפנימיותו. הוא רואה את עצמו דבר נעלה וקדוש. גם את הזולת הוא רואה באותו אופן. בכך הוא מעורר אצל אנשים שהוא פוגש, את כבודם העצמי, את ההסתכלות פנימה ואת האופן הנכון להביט על עצמם ועל העולם.
כִּי אַתָּה ה' טוֹב וְסַלָּח. (תהלים פו 5)
כִּי אַתָּה ה' טוֹב וְסַלָּח. (תהלים פו 5)
מה הוא סַלָח אף אתה היה סלח ומי שאינו יודע לסלוח לאחרים אינו יודע לסלוח לעצמו. אט אט הוא מתפורר, מפחית מערכו, מאבד את אחדותו ואת זהותו. כל טינה, שהיא כוח שלילי שפועל נגדו, משאיר כתם בגופו, ומקרר את לבו עד המוות.
מעניין לראות איך מגיבים להתנשאות: התגובה המיידית של ה-'לא מנוסים' היא הקנאה הנושאת בה זרעי שנאה. לעומת זאת, ה-'מנוסים' יסתכלו מהצד ויתבוננו בהתפתחות הדברים, שלב אחרי שלב.
להסתכל מנקודת מבט של השני עוזר לי להבין אותו הרבה יותר טוב, ואז קל לי יותר להתקשר אליו. אם ברצוני לעזור לו, עלי להתייחס אליו בהזדהות רגשית מלאה ולא סתם לקבל את דבריו.
אם הנך נחוש בדעתך להשיג את מטרתך – כמובן אם היא יישומית, ריאלית – אז תצליח להשיגה. חשוב על כָלב בן יפונה שהביע את דעתו לכבוש את הארץ נגד כל ההשערות, נגד כל התקוות, בזמן ייאוש טוטאלי.
אנחנו בחיפוש תמידי אחרי מראי מקום, תמרורים, וודאויות ובטחונות. אבל ראו נא: אם ה' בכבודו ובעצמו מחדש תמיד את העולם שברא, סימן שהוא שונא את השגרה. אולי זה דומה לעץ הצומח בצמיחה מתמדת בחדשו את ענפיו ואת עליו. משפט זה מקור השראה אין סופי להתקדמות ולחיים.
ההבנה אינה מועילה מאומה. חייבים לפעול בלי לפחד. כוונה טובה אינה משנה שום דבר. המעשה לבד דוחף את האדם הלאה.
וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ. (ויקרא יט 18)
וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ. (ויקרא יט 18)
האהבה לזולת אינה שכפול אהבה עצמית אלא נתינה לזולת. אמת שהתוצאה זהה אבל המניע הוא שונה. אם הוא אינטרסנט, זו השליה וספק אם הטבתי לזולתי. כמה פעמים מטיבים באמת לזולת?
- יְגַלּוּהוּ בְּאוֹרַח חַיֵּיהֶם. (מ. בובר, אור הגנוז, עמ' 5)
- יְגַלּוּהוּ בְּאוֹרַח חַיֵּיהֶם. (מ. בובר, אור הגנוז, עמ' 5)
אור זה אינו אור של האינטלקט או של היופי, הוא אור החיים או אורח החיים. הצדיקים מוצאים את מזונם הרוחני בתורה ומתרגמים אותו למעשים נכונים שמהם אני מגלה את זהותי היהודית, הרחבה והעמוקה.
הָאָדָם מוּעָד לְעוֹלָם. (מס' בבא קמא כו/א)
הָאָדָם מוּעָד לְעוֹלָם. (מס' בבא קמא כו/א)
אנשים רבים בורחים מפני האחריות. כשהחברה רוצה להטיל עליהם עונש, העבריינים רגילים להעביר את האשמה על גורם אחר: השכן, המשפחה, הממשלה ... ישנו תמיד אחראי ... אחר. גדולתו של האדם נמדדת ביכולתו להיות אחראי על מעשיו, משגיו, או אדישותו. האחריות מחסלת ייסורי מצפון ופחדים רבים.
כמים הפנים לפנים, כמים הללו שאדם צופה בהן ורואה בהם פנים כפניו: אם הוא שוחק הם שוחקות, ואם הוא עוקם הם עקומות, כן זה גם הוא שונאו. (רשי מס' יבמות קיז/א)"
כמים הפנים לפנים, כמים הללו שאדם צופה בהן ורואה בהם פנים כפניו: אם הוא שוחק הם שוחקות, ואם הוא עוקם הם עקומות, כן זה גם הוא שונאו. (רשי מס' יבמות קיז/א)"
לחיוך אין תמורה. חיוך אמיתי וכן הבא מעמקי לבו של האדם מעורר ומשפיע. אין דבר שעומד בפניו. לחייך הוא האמצעי הטוב ביותר כדי שאחרים יחייכו לנו ודבר זה משמחנו וגורם לנו ... לחייך.
להקשיב היא פעולה קשה. היא תואמת לפעולה אחרת: לחשוב. כדי להקשיב, חייבים אנו לרוקן את מוחנו ממחשבות זרות ולא לייחס אל העניין מחשבות אישיות. לדבר היא מלאכה קלה אבל להיטיב לדבר ...
לפעמים, אין אפשרות לפתור פרובלמות מתמטיות כל עוד שהנך בגיאומטרית המישור. חייבים למצוא נקודה בממד השלישי. לפעמים, אותה נקודת אחיזה נמצאת מחוץ לממדי העולם.
עֲשֵׂה שַׁבַּתְךָ חוֹל וְאַל תִּצְטָרֵךְ לַבְּרִיוֹת. (מס' שבת קיח/א)
עֲשֵׂה שַׁבַּתְךָ חוֹל וְאַל תִּצְטָרֵךְ לַבְּרִיוֹת. (מס' שבת קיח/א)
השתדל בכל כוחותיך לא לבקש ולא לדרוש דבר מה מאחרים כי תתאכזב באיזשהו שלב. היא הנותנת! אם אינך דורש שום דבר ובכל זאת מקבל, אז תהיה מופתע לטובה. האמן לי! עדיף לשתות מתוך כף היד ולא מתוך כוס שאולה!
אמת שליצור תירוצים הוא תהליך מקסים: אבל כל פעם שהאדם נופל בפח התירוצים, הוא סימן שאינו רוצה לעשות מאומה. עלינו למצוא את הסיבה האמיתית: הרבה פעמים היא הפחד.
מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה. (ישעיה כט 13)
מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה. (ישעיה כט 13)
פעמים רבות, חיפושנו אחרי ביטחון מונע מאתנו להתקדם, גם משפטים מעין כך אני!". בקביעויות שרירותיות כאלה, נגזר עלינו אדישות ואי אכפתיות. מי שפוחד משינוי הוא מקטני אמונה וחסר ביטחון עצמי."
שלשה שמות נקראו לו לאדם: אחד מה שקוראים לו אביו ואמו, ואחד מה שקוראין לו בני אדם, ואחד מה שקונה הוא לעצמו, טוב מכולן מה שקונה הוא לעצמו (תנחומא ויקהל סימן א)"
שלשה שמות נקראו לו לאדם: אחד מה שקוראים לו אביו ואמו, ואחד מה שקוראין לו בני אדם, ואחד מה שקונה הוא לעצמו, טוב מכולן מה שקונה הוא לעצמו (תנחומא ויקהל סימן א)"
קונים שם טוב במרוצת השנים ובטרחה יתרה אבל אפשר לאבד אותו בקלי קלות.\n
קל לחתום על המחאה אך קשה להקדיש זמן, הקשבה והבנה לזולת. למרבה הפלא, כשם שאני נותן יותר, כך יש לי יותר מה לתת. אבל לפעמים, הצדקה שאין למעלה ממנה, היא להפסיק לתת.
נפלא ויסודי גם יחד! אין דבר קוטבי יותר לאמת מאשר השקר שהנך אומר לעצמך. האדם אינו מתקן כלום על ידי רכושו! לעומת זאת, יש בתיקון מידות עמוק ופנימי כוח לחדש את חייך.
בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה
בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה. (תפילת שחרית) פעמים די לכתוב שחור על גבי לבן ולרשום אחרי כל ביצוע. פעמים החשיבה ביחד עם האיטויציה חיוניות. אבל תמיד ההחלטה עדיפה על ההיסוס או ההמתנה בחיבוק ידיים. (החשיבה היא השלב הראשון של הביצוע) וַיֹּאמֶר לָהּ אֶלְקָנָה אִישָׁהּ: חַנָּה, לָמֶה תִבְכִּי, וְלָמֶה לֹא תֹאכְלִי, וְלָמֶה יֵרַע לְבָבֵךְ? הֲלוֹא אָנֹכִי טוֹב לָךְ מֵעֲשָׂרָה בָּנִים. (שמואל א, א 8)
אני קורא את הפסוק הזה גם כדי לשמוע את השקט שבא אחריו ...
שים כוס תחת ברז, פתח אותו בכוח ותראה שהמים ייכנסו בה וייצאו ממנה מיד. אולם, כוס מתמלאת טיפין טיפין. בתהליך של בנייה, המהירות נמנית בין אבי אבות הנזיקין. אגב, איני רוצה לראות את חצי הכוס הריקה אלא את הכוס המתמלאת.
אנשים אומרים שלהיות בן חורין הוא לעשות מה שרוצים, בתנאי שלא יפגעו אחרים. זהו אבסורד! הרי התנהגות זו נקבעה על פי יצרי האדם. לעומת זאת, היהדות מלמדת אותנו שלהיות בן חורין פירושו להשתחרר משלטון היצר.
אחרי שחטא, הציע ה' לדוד לבחור בין שלושה עונשים אלה, כעין בחר בין הדֶּבֶר לחולירע"! כשבעיה מתעוררת, נראה לפעמים שאין ברירה. במקרים רבים זו אשליה: יש ברירה והחכמה היא לתפוס את הרע במיעוטו. אופי הנפש הוא להסתגר בבית סוהר דמיוני ולראות מוצא אחד בלבד. יש להתאמן לאלטרנטיבה!"
שיפייס אדם חבירו בערב יום כפור. (שולחן ערוך, אורח חיים, סי' תרו)
שיפייס אדם חבירו בערב יום כפור. (שולחן ערוך, אורח חיים, סי' תרו)
מדוע כל מי שאינו צריך להתפייס, רוצה להתפייס עם זולתו ואילו מי שחייב להתפייס, אינו מתפייס עם זולתו?
ברגעיו האחרונים, טען שמשון טענה אחרונה: זכור נא את זכותי זו שלא ביקשתי אף לא שירות אחד מאחיי. עינינו הקוראות שזה קלף מיקוח מן החשובים ביותר, אבל הוא גם כן סוד של מנהיגות כלשהי.
רַבִּי יוֹחָנָן רָיֵיק (רקק) מִכּוּתָּח דְּבַבְלָאֵי. (מס' שבת קמה/ב)
רַבִּי יוֹחָנָן רָיֵיק (רקק) מִכּוּתָּח דְּבַבְלָאֵי. (מס' שבת קמה/ב)
כשהיה נזכר בתבשיל זה, אהוב כל כך על הבבליים, רבי יוחנן היה יורק מחמת מיאוס. העדפות הטעם והריח שלנו מוטבעות עמוק בנפשנו מילדות (או אף למעלה מזה), יותר מכדי שנוכל לבודקן מחדש. על כן, עדיף לא להשוות את הקריטריונים האסתטיים שלנו עם אלו של הזולת וכדאי לקבל אותם אפילו אם אנו חולקים עליהם כמו שנהוג לומר 'על טעם וריח, אין להתווכח'.
מדהים! ה' מחמיא את הנביא שהיטיב לראות! פרק גדול בענייני חינוך. קשה לעכל ביקורת אם אינה מוקדמת במחמאות בייחוד אם היא מוצדקת. לטיפות האגו שלנו חיוניות בתנאי שהן אוטנטיות.
המכשולים נראים גדולים או קטנים כפי מידותיו של האדם: גדול או קטן ... מעניין לראות שהמכשול הוא כלי מדידה נפלא להתקדמות. ואם הוא מפחיד אותנו אפשר להתייחס אליו כהזדמנות, כאתגר או כחוויה.
זהו סוד הזהות היהודית שעוברת דרך העבר, לומדת אותו ומתחדשת מתוכו. זה דורש ממני השתקפות עצמית מתמדת ויחס אל העבר ואל העתיד גם יחד.
אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף. (קהלת ה 9)
אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף. (קהלת ה 9)
מפליא לראות שכל מי שיש לו כסף אינו מסתפק במה שיש לו. הכסף צריך להישאר אמצעי" כלומר כלי. אם הוא מטרה, סופו לייבש את הלב. כדי לעמוד לימינו של האדם, הכסף צריך לזרום בין אצבעותיו כנחל שמימיו מפרים, מצמיחים, מחיים."
ואפילו למצוא מַנחה לחיים, רב, מורה, חבר שידריך אותך בדרך וילמד אותך איפה המכשולים ואיך לעקוף או לדלג אותם. מניסיונם, תוכל להרוויח זמן שיוכל להיות נמדד בימים, בחודשים או אפילו בחיים שלמים. העיקר לחפש!
וודאי ראובן לא התכוון שאביו ימית את שני בניו. מחאה זו בפיו מוכיחה שלא היה מה לפחד מהאיש אדוני הארץ" (יוסף). איזה אומץ! אופטימיות בעלת עוצמה הנותנת תקווה לבעליו ומוחקת את הרגעים האפלים ביותר. אבל אופטימיות אינה נרדפת לעיוורון. "
הַחוֹשֵׁד בִּכְשֵׁרִים לוֹקֶה בְּגוּפוֹ. (מס' שבת צז/א)
הַחוֹשֵׁד בִּכְשֵׁרִים לוֹקֶה בְּגוּפוֹ. (מס' שבת צז/א)
אני מעדיף להאמין 'ושיסדרו אותי' מאשר לחשוד תמיד שמעייף מאוד. חשדנות גוררת חשדנות ואילו אימון גורר אימון. איך תאמין בעצמך אם אינך מאמין באחרים ובחיים?!
אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ. (קהלת ה 5)
אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ. (קהלת ה 5)
שים לב למשפטים הקטנים שהנך אומר על עצמך. הם גורלות שהנך יורה בשוגג על עצמך. כלל מוצא שפתינו ומחשבותינו על עצמנו מהווה את רקמת חיינו. החלף את הרקמה הזאת ותשנה את חייך.
אינני חושב שחכם 'נערך' בשל כמות ידע שצבר, כי יידע זה יכול להישאר רכוש חיצוני, שלא הפך להיות חלק אינטגרלי של אישיותו ועצמותו של הנושא אותו. הוא יסגל לעצמו את החכמה כמעלה אמיתית בתנאי שהגיע אליה מתוך דחף פנימי.
