חוק לישראל – פרשת האזינו יום שישי

י, יט: הצד דבר שדרך מינו לצוד אותן – חייב, כגון חיה ועופות ודגים. והוא, שיצוד אותן למקום שאינו מחוסר צידה: הסגירה עצמה השלימה את הציד ואין צורך בפעולה נוספת. כיצד? כגון שרדף אחרי צבי עד שהכניסו לבית, או לגינה, או לחצר ונעל בפניו, או שהפריח את העוף עד שהכניסו למגדל ונעל בפניו, או ששלה הוציא דגים מן הים בתוך ספל של מים, הרי זה חייב.

אבל אם הפריח צפור לבית מקום רחב ונעל בפניו, או שהבריח דג ועקרו מן הים לבריכה של מים, או שרדף אחר צבי עד שנכנס לטרקלין רחב ונעל בפניו, הרי זה פטור, שאין זו צידה גמורה. שאם יבא לקחתו צריך לרדוף אחריו, ולצוד אותו משם. המקום נקרא 'מחוסר צידה'. לפיכך הצד ארי, אינו חייב עד שיכניסנו לכיפה שלו, שהוא נאסר בה.

י, כ: כל מקום שאם ירוץ בו, יגיע לחיה בשחיה אחת בריצה אחת, בלי מרדף ממושך, או שהיו הכתלים קרובין זה לזה עד שיפול צל שניהם לאמצע כאחד, הרי זה מקום קטן. ואם הבריח הצבי וכיוצא בו לתוכו, חייב. ומקום שהוא גדול מזה, המבריח חיה ועוף לתוכו, פטור.

י, כא: אחד שמנה שרצים האמורין בתורה¹, ואחד שאר שקצים ורמשים שיש למינם צידה: הצד אחד מכולן, בין לצורך בין שלא לצורך, או לשחק בהן: חייב, הואיל ונתכוון לצוד וצד², שמלאכה שאינה צריכה לגופה הוא צד אבל אינו צריך את הדבר הניצוד עצמו, חייב עליה³.

הצד את בעל חיים הישֵן ואת הסומא, חייב.

קצט)

רבנו יונה מחלק את החנפים לתשעה סוגים:

הסוג התשיעי של חנפים: המכבד את הרשעים מדֶרֶך שלום בדרך ארץ ונימוס.

אמנם לא ידבר טוב על הרשע, ולא יתנהג בכבודו על דרך אשר יחשבו בני אדם כמו המקרים הקודמים, כי יכבדנו מאשר יקר בעיניו נכבד אינו מכבד אותו בדרך שהיה נותן להבין שהוא מכובד, כי לא יחלוק לו כבוד זולתי כדרך שמכבדים בני האדם את העשירים מדרך סלסול ולתקות תועלת אינו מכבד אותו כמו שמכבדים אדם עשיר בדרך ארץ ובתקווה לקבל תועלת ממנו. בעבור כי צלחה דרכם ולא מפני חן ערכם. אלא מכבד אותו כי הוא מצליח בעסקיו ולא בזכויותיו.

ואף גם זאת יש חטא ואשמה בדבר הזה, כי אם הותר מותר לכבד העשירים, לא כן הרשעים, שנאמר (איוב מ 11-12): … וּרְאֵה כָל גֵּאֶה וְהַשְׁפִּילֵהוּ, רְאֵה כָל גֵּאֶה הַכְנִיעֵהוּ, וַהֲדֹךְ רְשָׁעִים תַּחְתָּם.

אך החלק הזה הותר הסיבה היחידה שמותר לכבד הרשע היא מדאגה מדבר פן יזיק הרשע ויגרום הפסד בזמן שיד הרשע תקיפה ושעתו חצופה, ואין בידינו להכניעו ובחילנו להניעו. על כן הותר לכבדו כדרך שמכבדים בני האדם אנשי זרוע רמה מפחד ואימה בקימה קמים בפניהם והדור מכבדים אותם ודומה להם. אך לא ישבחנו ולא ידבר טוב עליו לבני אדם. וכן אמרו רז"ל (מס' סוטה מא/ב): 'מותר להחניף את הרשעים בעולם הזה'.