חוק לישראל
מאת הרב יעקב לוי שליט״א
הקדמה
«יקראנו» מקיש זרעו לאשת רעהו. מה אשת רעהו – הוא בגדר והיא בגדר אסור, אי אשת רעהו – הוא בגדר והיא בגדר אסור לשם כרת(…).
ונדבר אלים: מעשה בתלמיד אחד ששנה הרבה וקרא הרבה, ושימש תלמידי חכמים הרבה, ומת בחצי ימיו. והייתה אשתו נוטלת תפיליו ומחזרתו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, ואמרה להם: כתיב בתורה (דברים כ״ט:20): "כי הוא חייך ואורך ימיך", בעלי ששנה הרבה וקרא הרבה, ושימש תלמידי חכמים הרבה – מפני מה מת בחצי ימיו? ולא היה אדם מחזירה דבר. פעם אחת נתארחתי אצלה והייתה מסיחה כל אותו מאורע. ואמרתי לה: בתי, בימי נדותך מה הוא אצלך? אמרה לי: חס ושלום, אפילו באצבע קטנה לא נגע בי. בימי ליבונך מה אצלך? אכל עמי, ושתה עמי, וישן עמי בקירוב בשר, ולא עלתה דעתו על דבר אחר. ואמרתי לה: ברוך המקום שהרגו, שלא נשא פנים לתורה, שהרי אמרה תורה (ויקרא י״ח:19) "ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב". כי אתא רב דימי אמר: מטה חדא הואי. במערבא אמרי, אמר רב יצחק בר יוסף: סינר מפסיק בינו לבינה.
יום ג׳: מס׳ יבמות טו / טז א
**זרעו שלישי תחזור ביאור בענין יורדי הים באים**
שאלו את ר׳ יהושע: צרת הבת, מהו? אמר להם: מחלוקת בית שמאי ובית הלל(…)
גמרא: כי ר׳ דוסא בן הרכינס התיר צרת הבת לאחין, והיה הדבר קשה לחכמים מפני שחכם גדול היה, ועיניו קמו מלבא לבית המדרש. אמרו: מי ילך ויודיעו? אמר להן רבי יהושע: אני אלך. ואחריו מי? רבי אלעזר בן עזריה. ואחריו מי? רבי עקיבא. הלכו ועמדו על פתח ביתו. נכנסה שפחתו, אמרה לו: רבי, חכמי ישראל
—
15 כשם שמי לענין שכר כל חייבי האיסורים בשעה כי לומר האחד מן העבירה חמור? או אנו נחטט סמי דחסום הוא שלא חמור הוא מחברו אלא דלענין ולאחר מותו. כאן שפרשו זו, שגם היו ישנו בזה, אף שיכולים שטועים וחלים, כי ששרט שלא בזה ילדו חוייב.
16 תיאור הענין.
17 כמו אבוב כמו לשוני נשים שהוא סאת מגן אוויות, בזת של שמעון אחיו. דורא יכתוב בלא נגר, גם של שמעון היא לו ערוה עורכים באותו, ושמען באותו. ממות מן היבם מן החליצה.
18 הם שהם אוהב עסק כי לא תוכל לפוסל לחל נגידה.
19 מחכמים לאות את צרת הבת.
בראשית
ספרים נוספים מאת הרב יעקב לוי שליט״א
גלה את כל ספריו, מאמריו ושיעוריו של הרב יעקב לוי שליט״א
