ארץ ישראל היפה

בְּשׁוֹטְטִי בְּיַעַר בַּרְעָם, אָזְנַי קַשּׁוּבוֹת לְסוֹדוֹתָיו

יַעַר הוּא מִקְדָּשׁ מְעַט, בּוֹ נִגְלֵית הַרְמוֹנְיית הָעוֹלָם

לֹא מְבוֹכִים אֲפֵלִים שֶׁל אַגָּדוֹת רָעוֹת הַמַּפְחִידוֹת יְלָדִים

אֶלָּא מָקוֹם אַצִּיל בּוֹ הַזְּמַן עוֹצֵר וְהַנְּשָׁמָה מִתְרַווַּחַת.

עֲלֵי אַלּוֹן צוֹנְחִים וּמְרַפְּדִים שְׁבִיל שֶׁל שַׁלְוָה

הַלּוֹבֵשׁ צָעִיף צָהֹב, רָקוּם קִדָּה, נוּרִית וְחַרְדָּל

סְלָעִים פְּזוּרִים לְאָורְכּוֹ, עֵדִים אִילְּמִים שֶׁל אַלְפֵי שָׁנִים

עָצַרְתִּי. מוּלִי זַעֲמָן מַטְבְּעוֹת מְפֻחָד, זוֹחֵל בְּמָחוֹל גַּלִּי.

שָׁרְשֵׁי הָעֵצִים אֲחוּזִים בֶּעָבָר וְעַנְפֵיהֶם נְשׂוּאִים לֶעָתִיד

חֲזָזִיּוֹת מַלְבִּישׁוֹת אוֹתָם וּמְסַפְּרוֹת סִפּוּרִים נִשְׁכָּחִים

וְאִם אֶת אַנְחַת הָעֵץ הַנּוֹפֵל אֲנִי שׁוֹמֵעַ בְּהֵד

הַלְּווַאי וְאַקְשִׁיב אֶת שִׁירַת הַיַּעַר הַצּוֹמֵחַ.

הִנֵּה הַצֹּמֶת שֶׁבּוֹ צִבְעוֹן וְדִישׁוֹן נִפְגָּשִׁים

אֲפִיקֵיהֶם מְחַכִּים לַגֶּשֶׁם הַבָּא וִיחַיֶּה אוֹתָם

הַקַּיִץ הֵסִיר אֶת לוֹט הַמַּיִם מֵעַל הַסְּלָעִים

בְּכָל זֹאת, אֲפִילּוּ יָבֵשׁ, הַנַּחַל שׁוֹמֵר אֶת שְׁמוֹ.

בְּלֵב הַיַּעַר, קָרַחַת מַזְמִינָה לְהִתְבּוֹנְנוּת

לֹא עוֹד שְׁבִיל מְכֻסֶּה עֲנָפִים וּצְלָלִים צְפוּפִים

אֶלָּא שָׁמַיִם כְּחֻלִּים הַמְּכַסִּים פִּרְחֵי בַּר עֲדִינִים

שֶׁקֶט עָטוּף בְּמַקְהֵלַת צִיּוּץ עֲנֵפָה.

בְּגוּשׁ חָלָב מִתּוֹךְ אֲדָמָה רְווּיַת זִיכְרוֹנוֹת

בֵּית כְּנֶסֶת מִתְּקוּפַת הַתַּלְמוּד שׂוֹרֵד

הָאֲבָנִים זוֹכְרוֹת וְחוֹדוֹת חִידוֹת לַחוֹקְרִים

שִׁיר הַלֵּל לְאֶבֶן שֶׁלֹּא נִשְׁבְּרָה.

מָה נָּעִים לָשֶׁבֶת בִּשְׂפַת עֵין חָלָב וְלִשְׁמוֹעַ אֶת נְגִינָתוֹ

בִּזְרִימַת הַמַּיִם הַשְּׁקֵטִים, נַפְשִׁי בּוֹהָה נוֹדֶדֶת וּמְרַחֶפֶת

וּמִפִּכְפּוּכָם הַנָּעִים, מַסָּעִי נוֹשֵׂא אוֹתִי אֶל בּוֹרְאָם

מָה רַבּוּ מַעֲשָׂיו וּמָה יָפוּ נִפְלְאוֹתָיו.